הסיפור של קרן וגוצ'י
מאיפה התחילה אהבה שלי לגזע המלטז....
ביולי 2016 נפטר אחי הגדול מהמחלה הארורה בן 49 בחור מצליח מאד, יפה תואר, איש קסום ואבא ל2 בנות
אחי השאיר אחריו גם 2 גורי מלטז נקבה וזכר בני חצי שנה בערך לאחר מותו
הנקבה עברה לאמא שלי והזכר לבת שלו.
אנג'י הנקבה ביום שעברה לאמא הכניסה לה אור ונתנה לה כוח אדיר הרימה אותה מהחושך שהיתה בעקבות מוות אחי.
ידעתי שהתרופה שלי לעצב והאובדן שפקד גם אותי זה להביא כלב ורציתי מלטז שיזכיר לי את אחי וגם כי ראיתי איזה גזע מדהים הם
אז התחלנו במסע לחיפוש המלטז שיאיר לנו את הבית, ונכנסו לקבוצה ולאחר מספר ימים הבנתי שיש מלטז למסירה שעבר הרבה בחיים שלו שחלקם הוא חי גם ברחוב , כלב מפוחד ושדוף ללא זנב.
שאפילו הבעלים שלו לא ידעו מתי עבר חיסון לאחרונה והבנתי גם שהוא היה כמעט 24/7 במרפסת בחורף ובקיץ, הלב שלי נשבר ולא היססתי לרגע.
בתאריך 19/12/2016 נסעתי עם ילדי כולנו בשעה 16:00 הגענו נרגשים מאד
הייתה לי הרגשה שזהה ממש ללידה, הגענו למושב יום חורפי וגשום וכל הדרך אנחנו תוהים מה ג'וצי עושה עכשיו והאם הוא במרפסת במזג אוויר שכזה, מרפסת הרטובה והקרה הזאת לכלב העדין הזה?....רק רציתי להגיע כדי להוציא אותו מהזוועה הזאת.
הגענו ונפתחה הדלת הלכנו ישר להוציא אותו מהמרפסת, גוצ'י נכנס בסערה הביתה רטוב כולו ואז הבנתי כמה שהמצב שלו רע!!
פשוט התחלתי לבכות והסברתי לילדים שלי שזה מהתרגשות , היינו כולנו בהלם מכל הסיטואציה.
כלב כזה עדין שלא יאומן איך הוא חי שם.
ישן בתוך כלוב של חתולים קטן, עם בגד עלוב וקטן שהיה עליו ומסריח נורא!!! ללא פרווה, שיניים רקובות
צולע עם עקמת בגב שהתבררה בגלל הכלוב הקטן ששהה בו רוב שעות היום.
כל דקה שם הרגישה לנו מיותרת ומיד לקחנו את גוצ'י לרכב ונסענו הבייתה.
הנסיעה עברה יפה וחששתי שהוא יקיא מהטראומה של המעבר הפתאומי.
הילדים דיברו אליו ואמרו לו משפטים כל כך יפים כגון נשמור אליך עכשיו יהיה לך רק טוב מבטיחים לך
שלא ניתן לך להיות יום אחד עצוב, כל כך התרגשתי וכבר הבנתי שגוצ'י הולך להיות חלק בלתי נפרד מהמשפחה.
כשהגענו הבייתה הוא עבר מקלחת מרעננת שהוציאה ממנו את כל הליכלוך שהיה אליו תקופה ארוכה וגילנו כלב מדהים.
עטפנו אותו וחיממנו אותו ושמנו לו אוכל בקערה, אבל המסכן לא ידע לאכול מהקערה כי הבעלים הקודמים נתנו לו לאכול מהריצפה.
הכנתי לו אורז וגזר והוא טרף את הכל ואז נרדם, הבנתי שהבטן שלו מלאה וחם לו.
גוצ'י עשה צרכים ובכה הרבה ורעד מלא, ישבתי לידו כמעט כל הלילה והבנתי שזה הסתגלות ושאני אתן לו את הזמן שלו .
כאב לי נורא לראות אותו ככה מפוחד, רציתי שהוא יבין שהוא נמצא בבית שיעשה לו רק טוב.
בבוקר יצאנו לטיול ראשון ביחד הוא היה בשוק. פתאום הוא מריח את הרחוב ועשה גם צרכים בחוץ.
זה ריגש אותי מאוד לראות אותו משוחרר ומאושר..
לא עבר יום וכבר לקחנו אותו לווטרינרית לבדיקות וחיסונים, הוא היה צריך גם טיפול מקיף לשיניים שהיו צריכים לעקור מספר שיניים כי המצב שלהם היה נורא ואיום .
לא עבר הרבה זמן וגוצ'י כבר הרגיש יותר נוח עם כולם והבין שיש לו על מי לסמוך שיהיה שם בשבילו , הלילות נעשו שקטים יותר וגוצ'י כבר הספיק ללמוד להתאפק ולא עשה צרכים בבית.
הקשר של גוצ'י עם הילדים מאוד התחזק והם היו שותפים לטיולים.
הלכנו ייחד לקנות לגוצ'י את כל מה שהוא היה צריך, אם זה אוכל ברמה גבוהה צעצועים ומיטה.
עכשיו גוצ'י אצלנו חצי שנה ולא ניצן לזהות אותו חיצונית וגם פנימית, הוא פורח כמו פרח שמשקים אותו ומגלים עוד שכבות מדהימות שלו.
אני רוצה להגיד מספר מילים שאין מאושרת ממני ועל האימוץ של גוצ'י והמהפך שהוא עבר ועל החיים החדשים הוא קיבל.
גוצ'י בעצמו נתן לנו חיים חדשים בעיקר בתקופה הקשה של אובדן אחי היקר,הרגשתי שעשיתי מצווה גדולה ושאחי רואה ממרומי השמיים וגאה בי על זה שהצלחתי להציל נפש של כלב שהיה במצב זוועתי.
בזכות הקבוצה הנהדרת הזאת הכרתי אנשים נפלאים שעוזרים ותומכים בכל רגע.
עושה לי טוב לראות את האהבה של חברי הקבוצה לגושים המושלמים האלו שמחזירים אהבה ללא תנאים ואני שמחה ולהיות שותפה בכל זה ...
