הסיפור של תמר ופשוש

את פשוש אימצתי לפני כמעט שנתיים. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. 

כל ילדותי אימצנו כלבים שונים בבית ולאחר שעברתי לגור לבד ידעתי שאוכל להשתמש בידע בשביל לאמץ כלב לבדי. נכנסתי לאתרים ובדקתי אצל עמותות במשך שבועות עד שקפצה בוקר אחד התמונה של פשוש.

לא רשמו עליו הרבה מידע אבל ידעתי שהוא שלי.

במשך יומיים רדפתי אחרי העמותה וכל פעם מסרו לי שהכלב אומץ עד שעדכנו אותי שאני יכולה להגיע.

פשוש הגיע אליי המום, חולה, מנוון, מלא בקרציות ופרעושים, עם קרחות בשיער. נמסר לי ששוחרר לאחר שהוחזק בכלוב כל ימיו והיה בשימוש כמרביע במטחנת גורים פיראטית.

אצל הוטרינר לא ניתן היה לקבוע את גילו בשל מצבו הגופני הגרוע.

חיסונים, סירוס, מקלחת, טיפול בטפילים והאורחים שהיו עליו ופשוש יצא מעבדות לחירות.

החודש וחצי הראשונים היו קשים. העולם היה כבד לפשפש הקטן, הדבר היחידי שהסב לו בטחון הוא רצפה קשה ולהעזב בשקט. רוב ימיו הוא ישן והיה מבוהל בכל פניה ויחס שקיבל. ליטוף התקבל בהיסטריה שמכאיבים לו, הוא לא הבין מה זה.

במשך השבועות הראשונים פשוש פגש לראשונה הכל כמו גור שיצא לעולם. דשא, חול, שיחים, קולות, ריחות.. הייתי מרימה אותו מהבית ומניחה אותו בחצר לכמה דקות. הוא היה עומד במקום בהלם ולאחר מכן מרימה אותו חזרה הבייתה. לאט לאט הפשיר והתחיל ללכת.

הוא היה הולך עשרות מטרים באיטיות ופחד ולאחר מכן נרדם לשעות בבית. השרירים שלו היו מנוונים,

הגירויים מהעולם שלא הכיר עייפו אותו מהר.

בשבועות הבאים התחלנו ללכת מעט יותר בשכונה, הוא פגש כלבים של שכנים והיה מבוהל מהם ומהסביבה

רק מלטזית של שכנים הייתה הדבר היחידי המוכר מחייו הקודמים. התקשורת שלו הייתה מינימלית, אך במשך החודשים העוקבים הוא מאוד השתדל לתקשר עם המלטזית ואפילו את הריצה הראשונה שלו עשה סביבה. הוא התבלבל ברגליים ונפל אחרי כמה צעדים. עם הזמן הכושר ללכת ולרוץ התפתח.

חודש וחצי לאחר האימוץ פשוש קשקש בזנב לראשונה וסוף סוף הבנתי שמתחיל להיות לו טוב בחייו החדשים. במשך חודשים היה הולך בצד הדרך שפוף מבוהל וחסר בטחון, 3 חודשים לאחר האימוץ החל להפתח ולהביע חיבה וללכת ביותר בטחון.

בחודשים שלאחר מכן הרחבתי לו את תחום הטיולים וההיכרות עם העולם וגם עם המרחב הביתי, חינוך ומשחקים. פשוש למד על הזהות שלו, העתיק התנהגויות הכלבים שפגש ומה הם בעצם חיי כלב.

שנה לאחר האימוץ הגיעה התחושה שפשוש עבר שיקום מלא וחיי חיים מלאים.

למה השם פשוש? בגלל שלא מצאתי לו שם בשבועות הראשונים קראתי לו בצחוק פשפשן כי הוא הרים רגל כל שנייה וסימן כל דבר, אחרי כמה זמן הבנתי שהבדיחה שלי הסתבכה כי הוא התחיל להגיב לשם פשפשן, אז השם הרשמי שלו הפך לפשוש. שמות החיבה שלו הם פשפש ושושו, שמות נוספים הם פשפשן, לולו, דבילולו, פשפשושו, דוגי ועוד ועוד..

היום פשוש הוא כלב שמח אהוב ומפונק שגר עם 2 הוריו.